מה הם המשאבים שלכם? התבוננות במשאבים שסביבכם ושימוש יעיל בהם יכולה להעצים ולפתח את העסק שלכם בקלות וללא מאמץ
הכלכלה העולמית מאז ומעולם התבססה על שימוש במשאבים כמנוף לצמיחה ועשיית הון. ניקח לדוגמה את מדינות המפרץ העשירות מאד, העושות שימוש במשאבי טבע ככריית נפט וגז כדי להתעשר, במדינות אפריקה השתמשו במשאבים של מכרות זהב ויהלומים כדי להגיע לצמיחה ושגשוג ובמדינות אחרות כישראל לדוגמה, משתמשים בהון האנושי על מנת לייצר ולייצא, לגרום להכנסות למדינה ולצמיחה.
כשם שברור לנו שמדינות הרוצות להגיע לשגשוג וצמיחה צריכות למקסם את המשאבים שלהן ולפעמים לעשות מאמצים כדי להוציא את המשאבים האלו מהכח אל הפועל כמו שראינו בגילוי מאגרי הגז מול חופי ישראל בשנים האחרונות. כך אחד הכוחות שיכווינו אותנו לצמיחה ויגרמו לפתרון בעיות ואתגרים במקרים רבים, גם בנושא הכלכלי, הינו שימוש נכון וניצול מושלם של המשאבים סביבנו.
בשנה האחרונה ישבתי עם משפחה שחזרו לה בתקופה האחרונה הו”ק ושיקים מסיבת א.כ.מ. כשצללנו לנתונים ראיתי שהסיבה הישירה לכך הינה חוסר הלימה בין יחס החוב להחזר החודשי. כל החובות שלהם הסתכמו ב-42,000 ₪ אבל ההחזרים החודשיים היו גבוהים וגרמו לחזרות וכתוצאה מכך לסירוב מוחלט של הבנק להגיע להסדר ולתת להם הלוואה לפני שהם יסדרו את הפיגורים. הפתרון פה היה ברור, לקחת הלוואה אחת מסודרת שתכלול בתוכה הן את ההחזרים החודשיים והן את הגלגולים וכתוצאה מכך הם יגיעו לאיזון ואף ליתרה קטנה. שאלתי: “האם יש לכם אפשרות לבקש הלוואה מקרובי משפחה והתשובה הייתה לא”. לא הרפיתי ושאלתי: “האם יש לכם קשר לאחד הגמחי”ם בארץ?”. תוך כדי שאני עובר איתם על השמות של הגמחי”ם השונים, התברר שבעלי אחד מהגמחי”ם הגדולים הוא דוד של האבא והוא יוכל לסדר הלוואה בעז”ה. לפעמים ה”אוצר” נמצא מתחת לתנור, ישנו משאב קיים שיכול לפתור לנו את הבעיה, אך “אנחנו” בתת ההכרה מבטלים את הפתרון ולא מביאים אותו לידי ביטוי.
שימוש במשאבים בא לידי ביטוי שבעתיים בעולם העסקי. משאב יכול להיות “כסף” ושימוש נכון ומושכל בו יכול לייצר הזדמנויות עסקיות פריחה ושגשוג. משאב יכול להיות גם “זמן” ושימוש מושכל או פחות בניהול הזמן שלנו יכול להיות ההבדל בין עסק מצליח לכזה שאינו. ו”משאב”, גם יכול להיות אנשים סביבנו, שותפויות וקשרים. ככל שנרגיל את המח שלנו למקסם את המשאבים מסביבנו נוכל לייצר הזדמנויות עסקיות רבות יותר ולהגיע להישגים כלכליים. לדוגמה: סיפרה לי פאנית שכל הסיבה שהיא עוסקת בסירוק פאות הינה כדי להגיע ללקוחות אשר ירכשו ממנה פאות. לדבריה: “יום אשר אינני מוכרת פאה, מבחינתי זהו יום מבוזבז”. זו דוגמה מצוינת לניצול מושלם של שני משאבים, כח המכירה והשיווק של אותה פאנית תוך שימוש במעגל הלקוחות שלה שבאו בשביל סירוק פאה. כולנו מכירים הרבה מאד בעלי עסקים בתחומים רבים שלא מנצלים את המשאבים שלהם בצורה נכונה. בעולם העיסקי זה מקובל מאד בשיתופי פעולה. ניקח לדוגמה יועץ נדל”ן שמתעסק רק בתחום הזה אך לא עושה שיתופי פעולה עם יועץ משכנתאות או סוכן ביטוח או עו”ד להשלמת העסקה. זה בעל עסק שלא ממצה את פוטנציאל הצמיחה וההכנסה הכספית מם ה”משאבים” שבלאו הכי עוברים לו בין הידיים. הדוגמאות שהבאתי הן הקלאסיות וברמה הבסיסית ביותר אך הן קיימות כמעט בכל עסק ולכל נותן שירות. ראיתי את זה מגיע לידי ביטוי גם אצל מעצבות פנים המגדירות לעצמן קהל יעד שרוכש יותר ובסכומים גבוהים יותר, כדי לייצר שת”פ עם חנויות קרמיקה ומטבחים. כתוצאה מכך לשם הן ממקדות את מאצי השיווק שלהן. וגם בתחום זה, ישנן כאלו שהכנסה משיתופי פעולה נעדרת אצלן בהכנסות החודשיות. חבל. חלק מבוגרי הקורסים שלנו פתחו סדנאות ב”כולל” או במקום העבודה וכך השתמשו במעגל הקרוב שלהם כדי למסור סדנאות. ככל שנרגיל את עצמנו לחשוב כיצד נוכל לעשות שימוש ב”משאבים” סביבנו כמה שיותר פעמים ובצורה נכונה, נצליח בעז”ה להגדיל הזדמנויות ורווחים. “צאו והתפרנסו זה מזה” כתוב בגמרא. לא פחות חשוב, לדעת להתפרנס מ”המשאבים” סביבנו, להוציא אותם מן “הכח אל הפועל”, להרוויח ולצמוח.
