מנהל טוב נמדד ברמת האפקטיביות שלו ורמת היעילות. מנהל אפקטיבי מתנהל עם מצפן ויודע לסנן, ומנהל יעיל ידע להשתמש במשאב בצורה הנכונה ביותר
נהוג לומר שהתרבות הארגונית בעסק ובמקום העבודה היא תמונת ראי לאופי המנהל בעסק. לפעמים די לבחון את העסק למשך תקופה קצרה כדי לדעת האם העסק מתנהל בצורה אקטיבית ויזומה תוך כדי בחינת הדברים כל הזמן ושיפור תמידי, או שמא העסק מנוהל מאליו מכח האינהרציה אך אין אף אחד שנותן דגש להתייעלות ולשיפור בלתי פוסק. ההבדל בין 2 הגישות האלו עושה את ההבדל בין עסק בצמיחה תמידית לעסק שעלול ליפול ולהסגר חלילה. הדברים באים לידי ביטוי בכל הנושאים שהזכרנו בכתבות האחרונות, מנהל שמתנהל נכון יגדיר יעדי שיווק באופן תמידי יעקוב אחר כמות הלקוחות והפדיון ויחפש כל הזמן כיצד ליעל לשפר ולהגיע לקהלים נוספים ולפדיון רב יותר. כשם שאנחנו מבינים שעסק שאינו מנהל תזרים נכון או שאינו מחזיק מלאי מספיק אינו יכול למכור ולהתנהל בצורה שוטפת מאוזנת כך עסק שאינו מנוהל ואין בו חשיבה באופן תדיר לצמיחה והתייעלות, לא יחזיק מעמד שנים ארוכות.
מנהל טוב נמדד בשני פרמטרים עיקריים, רמת האפקטיביות שלו ורמת היעילות. בכל עסק / עמותה או מוסד עולים כל הזמן מטרות ורעיונות לביצוע, רעיונות שחלקם באים ממטרת העסק / המוסד, וחלקם רעיונות העולים מהעובדים השונים מדרגי הניהול או מאנשים בסביבה. אנשים רבים הם אנשי חזון בטבעם, המח שלהם חושב קדימה ויש להם כל הזמן רעיונות שחלקם רעיונות גאוניים וחלקם הלא מבוטל היה עדיף שיגנז. בסביבה עסקית קל מאד ללכת לאיבוד ולבזבז זמן וכסף מיותר. מנהל אפקטיבי מתנהל עם מצפן תמידי ויודע לסנן. הוא מגדיר את מטרות העסק / הארגון, יודע להתוות דרך להשגת המטרות האלו ומגדיר יעדי זמן כדי שהם יקרו. מנהל טוב מתעדף את המטרות והמשימות שהינם בגדר נכסי צאן ברזל של הארגון ורק אחר כך בודק האם ביכולתו לקחת אתגרים ומטרות נוספות. בשיקול הדעת של לקיחת אתגרים ומטרות חדשות יש לקחת בחשבון, שכדי להגשים מטרות צריך להשתמש במשאבים. משאבים יכולים להיות כסף, בני אדם (עובדים) יכולות טכנולוגיות וכל אמצעי אחר העוזר לנו להתקדם בדרך אל המטרה. משאב הוא אמצעי מוגבל, ומנהל יעיל ידע להשתמש במשאב בצורה הנכונה ביותר והמקסימלית ביותר. דוגמה לדבר הזה יכולה לבוא לידי ביטוי בפיצול כח האדם לכמות העבודה. ישנם מנהלים שיעדיפו לפצל עבודה אחת לשני בני אדם מאשר לתת אותה לעובד אחד. הגישה הזו מתבססת על הנחה שעדיף לא לשים את כל הביצים בסל אחד וכי הם אינם רוצים להיות תלויים באדם אחד. מאידך, מבחינת יעילות יתכן מאד שעובד שמקבל לתחום אחריותו סמכויות וכח רבים יותר, יקבל ראשית כל מוטיבציה רבה יותר לייעול התפקיד שלו ומיקסום הפוטנציאל האישי, בבחינת “עלי הדבר תלוי. ובנוסף כאשר מושקעים מאמצים מממוקדים בתחום מסוים על ידי אדם אחד במקרים רבים התוצאות יהיו טובות יותר מאשר פיזור סמכויות בין כמה עובדים בו הדברים יכולים ליפול בין הכיסאות. מנהל שמחבר בין שני התכונות האלו של יעילות ואפקטיביות יוכל להביא את הארגון להצלחה. חברות טכנולוגיה עולמיות ידועות צמצמו משמעותית בכח האדם ולמרות החששות החברה צמחה לממדים אחרים. הדברים אינם חד משמעיים וכמובן שכדי לצמוח צריך במקרים רבים להגדיל משאבים אנושיים וכספיים. אך הגישה צריכה להיות ממוקדת. חשיבה תמידית כיצד מנצלים כל משאב בצורה המיטבית ביותר, תוביל אותנו לעסק יעיל ואפקטיבי יותר. וגם מצליח יותר בעז”ה.
