רוצים להכניס עובד לעסק אבל לא בטוחים? האם נכון לקחת עובד כפרילנסר או כשכיר? התשובות שונות ונגזרות מסוג העבודה ומהצפי להכנסה קבועה
אחת השאלות שעולות בניהול שוטף של העסק הינה מתי להעסיק עוד עובדים, מתי להשתמש במיקור חוץ, ומתי איננו יכולים לאפשר את זה לעצמנו.
השאלה הזו נכונה לכל בעל עסק, מכיוון שהמטרה העיקרית שלו זה לנהל את העסק, לפתח אותו כמה שיותר ולהגדיל את החשיפה שלו לקהלי יעד נוספים. לא מעט בעלי עסקים מספרים שהם עובדים בעסק במקום לפתח אותו ולפעמים מוצאים את עצמם עובדים קשה יותר משכירים ולא מצליחים להגדיל את המכירות והפדיון במשך תקופה ארוכה. כמובן שהדרך הקלה והנכונה זה להעסיק עובדים בעסק, כך נוכל להתעסק בניהול ופיתוח, אך כיצד נדע אם אנו יכולים לעמוד בעלויות העובדים. כיצד נחשב זאת נכון, והאם יש כללי אצבע בזה.
כדי להסביר את זה כמה שיותר מדויק נשתמש כתמיד בסיפור אמיתי ובמספרים. במקרה פה, זו אדריכלית שממוצע ההכנסות שלה היה 15,000 ₪ בחודש, היא רצתה להגדיל את ההכנסה באופן משמעותי ועשתה מספר מהלכים שיווקיים ביניהם פניה יזומה לקבלנים ויזמים. המאמצים האלו נשאו פרי וכמות העבודות גדלה בצורה משמעותית והיא הכפילה את ההכנסות. כדי לעמוד בקצב העבודה שזה הדבר החשוב ביותר בעסק – מתן שירות מקצועי ומהיר, היא גייסה עובדת בסכום של 75 ₪ לשעה כפול 65 שעות בחודש. במקביל הציע לה קבלן עבודות נוספות, לדבריו כל עוד היא תעמוד בקצב הוא יכול לספק לה עבודה ללא הגבלה. כיום הוא נותן לה בממוצע 2 עבודות בשבוע כ-8 בחודש והוא דיבר על הכפלה של העבודה בשלב הראשוני. סף המינימום לקבלת עבודה אצלה הוא 10,000 ₪ כך שיתווספו למחזור ההכנסות כ-80,000 ₪ בחודש. מה שלכאורה מייתר את הצורך בלחשוב. רק החשש היה מה יקרה אם העבודות יפסקו לפתע, או שמשהו לא יעבוד נכון. ולכן הצעתי שבשלב הראשוני תעסיק את העובדת כפרלינסרית ללא יחסי עובד מעביד, במקרה פה גם בהוספת כמות השעות המשוערת שהיא צריכה, העלות הכוללת של השכר תהיה 8,250 ₪ בחודש ללא כניסה להתחייבויות ועלויות נוספות. בשלב הזה עלה הצורך בנוסף במזכירה שתנהל את העבודה השוטפת, האדמניסטרציה ותיאום מול לקוחות. גם פה ההתלבטות הייתה האם להעסיק מישהי ובמידה שכן האם כשכירה או כפרילנסרית.
כאן עולה השאלה מהעיניים של המעסיק כיצד עדיף לנהוג? האם כדאי להעסיק עובד כפרילנסר או שמא דווקא העסקה כשכיר עדיפה. התשובה אינה חד משמעית וישנם צדדים לכאן ולכאן. אם נסתכל מבחינה כלכלית טהורה, במקרים רבים עדיפה העסקה כפרילנסר כך המעסיק יודע מראש כמה כסף בדיוק הוא משלם. אין לו את ההתחייבויות להפרשות סוציאליות פנסיה ובטו”ל מה שהופך את הסיפור לברור יותר וקל יותר. יש פה גם יתרון כי העובד יקבל בנטו יותר כסף מה שגורם להצעת העבודה להיראות טובה יותר. את ההפרשות לפנסיה ובטו”ל העובד יצטרך לעשות לבד כמובן, ובמאמר המוסגר זו כבר זווית ראיה מן הצד של העובד שעליו לחשב ולשקלל את כל הנתונים לפני שיקבל החלטה. ישנם עובדים המקבלים הצעה לקבלת השכר כפרילנסרים ולאחר חישוב כל התמונה המלאה זה בחלק מן המקרים פשוט לא משתלם.
למרות האמור, להעסקה כשכיר יש יתרון מבחינת החיבור של העובד למקום העבודה. מחקרים שנעשו בתחום הוכיחו כי עובד המקבל את המשכורת כשכיר מחויב יותר למקום העבודה, הוא מרגיש שעליו לתת תגמול חזרה על מה שהוא מקבל כשכר בתמורה ולכן התפוקה שלו והמסירות שלו לעבודה עולה פי כמה. זו הסיבה שבעבודות רבות כמכירות ועוד יש שכר בסיס ובונוסים גבוהים בעמידה ביעדים. הזכרנו בעבר את צורת המשכורות בארה”ב המשולמת מדי שבוע. כשהתמריץ הוא מידי התפוקה גבוהה יותר. אותו דבר קורה כשמרגישים שמחויבים למקום עבודה ולא רק כנותן שירות חיצוני. במקרה הנוכחי העדפנו לחלק את זה לשניים, את העובדת המקצועית להשאיר כפרילנסרית ואת המזכירה להעסיק כשכירה. שרותי מזכירות דורשים הרבה מאד פרטים קטנים ולקיחת אחריות ובהסתכלות על התמונה המלאה היה נראה שעדיף לעבוד בצורה כזו.
בתקופה הראשונית היא העריכה את הצורך בשרותי המזכירה ב-3 שעות ליום והסכימה לשלם 50 ₪ לשעה. כדי לדעת את העלות הסופית הכנסנו את המשכורת למחשבון שכר הוספנו את העלויות מעביד וראינו שהעלות תהיה 3939 ₪ בחודש. הוספנו לזה עלויות משרד של 1500 ₪ בחודש, ועובדת נוספת שעוסקת במכירות בעלות של 2000 ₪ בחודש, כך הגענו להוצאות ידועות מראש של 15,650 ₪ ולפי צפי העבודות המסתמן, סך ההכנסה נטו גם לאחר שקלול מיסים ובטו”ל יהיה כפול מהיום. זו דוגמה לשקלול מדויק של עלויות לחישוב מסתמן של צפי עבודות שצריך להכניס לעסק, וכך בעל העסק יכול להתעסק בניהול ופיתוח העסק בגיוס עבודות ולקוחות חדשים, וההכנסה רק גדלה מדי חודש.
