חברה, עוסק מורשה, עוסק פטור או שותפות – כיצד נרשום את העסק? והאם ניתן להפוך מעוסק פטור לעוסק מורשה?
החלטתם להקים עסק? מזל טוב! כעת נשאר לנהל אותו נכון מבחינת תזרים ורישום. חשוב מאד להפריד לחלוטין את חשבון העסק מחשבון הבנק בו מתנהלת הפעילות השוטפת של משק הבית. הדבר נכון בהתנהלות נכונה עם תקציב במשק הבית, וחשוב פי כמה בניהול עסק. חשבון בנק של העסק שמתנהל במעורב עם החשבון הביתי יצור חוסר סדר, וחמור מכך חוסר ידע לגבי ההכנסות המדויקות של העסק, מה שיגרום בוודאות לקבלת החלטות לא נכונה שישפיעו לרעה על צמיחת העסק. שימו לב כי אין צורך לפתוח חשבון בנק עסקי אשר העלויות שלו יקרות יותר. רק במידה ורשמתם את העסק כחברה תחויבו ברישום חשבון הבנק כחשבון עסקי.
רישום העסק כחוק
פעילות עסקית ע”פ החוק בישראל יכולה להתבצע באמצעות רישום כחברה, עוסק מורשה, עוסק פטור או שותפות. לפני שמחליטים כיצד להגדיר ולרשום את העסק חשוב מאד להתייעץ עם רו”ח. התייעצות והתנהלות נכונה מראש יכולה לחסוך לכם מאות אלפי שקלים במהלך הדרך. ע”פ החוק לפני קבלת תמורה כלשהיא קיימת חובה לרשום את העסק באחת ההגדרות הנ”ל.
עוסק פטור הינו עצמאי אשר מחזור ההכנסות שלו במהלך השנה האזרחית אינו גבוה ומגיע לתקרה של 120,000 ₪ נכון לשנת 2024. עוסק פטור אינו מחויב בתשלום מע”מ על העסקאות שלו וגם אינו גובה מן הלקוחות שלו מע”מ. עוסק פטור מחויב בהגשת דו”ח שנתי בלבד.
עוסק מורשה הינו עסק אשר מחזור העסקאות שלו מגיע אל מעבר לתקרה הנ”ל. עוסק מורשה גובה תוספת מע”מ בסך 17% על המחיר שהוצג לפני תוספת המע”מ. ע”פ החוק כאשר מציינים מחיר ללקוחות פרטיים יש להציג את המחיר המלא כולל מע”מ. עוסק מורשה מחויב בהגשת דוחו”ת אחת לחודשיים.
כיצד נדע איך לדווח על העסק שלנו? במידה ואינכם בטוחים שתעברו בשנת המס הקרובה את תקרת הפטור, תוכלו להגדיר את העסק כעוסק פטור, ובמידה ועברתם את התקרה לדווח על כך ולהפוך את העסק לעוסק מורשה המחויב במע”מ.
למעשה ישנם שיקולים נוספים בהגדרת העסק כעוסק מורשה או פטור. שימו לב כי מקצועות המכונים צווארון לבן כעו”ד, יועצי מס, רו”ח, מרצים, רופאים ועוד אינם יכולים להירשם כעוסק פטור גם במידה ואינם עוברים את תקרת ההכנסה הפוטרת ממע”מ. בנוסף קחו בחשבון כי אם אינכם משלמים מע”מ גם לא תזוכו עליו, ולכן במידה ויש לעסק השקעות גדולות בפתיחת העסק או במהלך חייו כדאי לשקול רישום כעוסק מורשה גם אם אתם לא בטוחים שתעברו את התקרה בתקופה הראשונה. נושא נוסף שיש לקחת בחשבון הינו נושא הנראות והתדמית. עוסקים פטורים נתפסים לפעמים כעסקים מתחילים המרוויחים מעט מה שעלול להוות חסם בקשרי התקשרות. מחסום נוסף פסיכולוגי הינו “תקרת הזכוכית”. בעל עסק הרשום כעוסק פטור יתקשה פעמים רבות לפרוץ את התקרה של עצמו, יתלבט מאד אם להעלות מחירים או לשווק מוצרים יקרים יותר כדי לא להגיע לתקרת הפטור, וכך במו ידיו הוא יעצור את צמיחת העסק. השיקולים האלו אינן חד משמעיים ומשתנים מאד בין עסק לעסק ולכן כדאי להיוועץ עם איש מקצוע בכל מקרה לגופו.
נקודה למחשבה לקראת סוף שנת המס
ישנם עסקים המתוכננים להיפתח לקראת סוף השנה. שימו לב כי מותר לעסק לשווק את עצמו ולפנות ללקוחות, ורק גביית תשלום בפועל אסורה כל עוד שהעסק לא נרשם כחוק. כל שנת פעילות מחייבת בדוחו”ת ולכן בפתיחת עסק בסוף שנה כדאי לשקול את מועד הפתיחה בפועל וקבלת תשלום מלקוחות לתחילת השנה האזרחית הקרובה. שיקול זה קיים כמובן כל עוד הוא אינו פוגע בפעילות העסקית ובשיווק של העסק. נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה, הינה מחזור הכנסות המתקרב בסיום השנה לתקרת הפטור. במקרה כזה כדאי לשקול דחייה של קבלת תמורה נוספת עד לשנת המס הבאה ע”מ שלא נצטרך לשנות את סטטוס העסק מפטור למורשה.
*אין באמור להוות תחליף לייעוץ עם עו”ד או רו”ח בעל רשיון כחוק
