איך שומרים על הערכים שלנו, ולא מתפשרים ומצד שני ניגשים בצורה נכונה לחלק המנטלי העסקי שמציב ערכים אחרים שלפעמים מתנגשים עם המנטליות שלנו . שואפים גבוה גם ברוחניות
בטור הקודם הצבנו תמרור אזהרה בוהק לבעלי עסקים אשר חושבים שהצלחה של עסק לאורך זמן קשורה רק לחלק המקצועי והשירותים שהם נותנים. החלק המנטלי וההבנה כי לעיתים עלינו לעשות צעדים ושינויי הרגלים באופי שלנו, הינה חלק בלתי נפרד מההצלחה של העסק!
ה”אתגר המנטלי” הינו אתגר כללי הבא לידי ביטוי אצל כל בעל עסק אך בציבור שלנו, הציבור החרדי, האתגר הזה מתחדד עוד יותר. בעקבות הטור קיבלנו שאלות: “איך האסרטיביות בעסק מסתדרת עם צורת החינוך בציבור שלנו המנחילה ערכים של ויתור, עדינות הנפש וראיית האחר כל הזמן, מה שעלול לגרום לכך שפחות נעמוד על שלנו, וכתוצאה מכך פחות נמכור”. אחרים העירו: “כיצד ניתן לשלב את הערכים שלנו עם אופי של בעל עסק האמור להיות קשוח בטבעו”?
שמעתי מרצה בכלכלה שאמר כי החלק החשוב ביותר בעסק זה להרוויח כסף. ואז הוא שאל “ומה עוד?” והשיב: “להרוויח עוד כסף”! ואכן, זה נכון שמטרת פתיחת עסק הינה לפרנס, ולפרנס בכבוד. ומאידך, אנו רוצים לשמור על הערכים שלנו, ולחיות בגישה שכסף זה רק אמצעי לחיות חיים יהודים ולעבוד את הבורא. והשאלה שעולה היא כיצד מצד אחד שומרים על הערכים שלנו, ולא מתפשרים בכלל. ומצד שני ניגשים בצורה נכונה לכל החלק המנטלי שהוא לכאורה ההיפך הגמור.
בשבוע שעבר ישבנו קבוצה של אנשים העוסקים בתחום התעסוקה והעסקים בציבור החרדי, ואחד מהם העלה שבעיניו זהו אחד מן החסמים העיקריים של “בעל עסק חרדי”. כיצד הוא מתנהל מחד, כיהודי עדין נפש בבית ובקהילה, ומאידך, כאיש עסקים שעומד על שלו בבית העסק. כיצד גורמים לשילוב הזה לעבוד בצורה נכונה?
ואז הוא סיפר, שבעבר הוא השתתף בהרצאה להמונים שמסר “מנטור עסקי”. המנחה קרא לבמה לאחד המשתתפים ושאל אותו: “כמה אתה רוצה להרוויח בחודש”? והוא השיב בהתחלה: “אני לא יודע”. כאן המנחה נקט בגישה מסוימת, ושאל אותו: “מה החלומות שלך, מה אתה רוצה לרכוש בשנים הקרובות, כמה יעלו לך המוצרים האלו”? השיטה הזו – לכמת את החלומות שלנו לכסף, הינה שיטה נכונה לכאורה הגורמת לאדם לאחד בין החלומות שלו לבין סך הכסף הנדרש, כדי להוציא את החלומות שלו מן הכח אל הפועל, לתת אנרגיה ולגרום לאדם להתאמץ ולהוציא מעצמו את המקסימום.
אותו יהודי סיפר, שזה נורא הפריע לו. זה נכון שהשיטה הזו נכונה, אבל בסוף כדי לגרום לעצמנו להתאמץ, אנו זקוקים להשתמש בהשגת מטרות גשמיות שיתנו לנו כח, וכאשר זה הכח המניע אותנו להצלחה, אולי זה חוטא למטרה וזה לא נכון. הוא הלך עם השאלה הזו לאדם גדול שהשיב לו: “כך בנויים כוחות הנפש שלנו, כדי שהם יעבדו נכון אנו זקוקים להציב מטרות גשמיות, לשאוף ולהצליח. אבל צריך להבין שאם עובדים בשיטה הזו, זה אמור להיות חלק ממשהו רוחני גדול. מדוע אנו מחפשים שלימות בהשגת מטרות גשמיות ואילו במטרות רוחניות אנו מוותרים לעצמנו? על האדם לשאוף עד הסוף להיות יהודי שלם, בתורה בירא”ש ברוחניות, לשאוף שהתפילות שלנו והלימוד יהיו ברמה הגבוהה והמושלמת ביותר. ולשאוף גם שהעסקים ורמת המקצועיות שלנו תהיה מקסימלית. כשחיים בגישה כזו, זו אינה דרך להגשמת מטרות גשמיות אלא אדרבה חלק מצורה של יהודי לשאוף בכל דבר לשלמות ומצוינות. חלק מזה, זה גם הנושא הגשמי והפרנסה. כשאדם מגיע לב”ד של מעלה, השאלה הראשונה ששואלים אותו היא, האם “נשאת ונתת באמונה” – חלק בלתי נפרד מהחיים זה עול הפרנסה וצריך לעשות את זה בשלימות וביושר כרצון ה’ . גישה כזו לנושא העיסקי, תשלב את החלק הגשמי והרוחני יחד, תגרום לנו לחזק את החלק המנטלי לא כסתירה לחינוך והדרך שהורגלנו אלא להפך, כי זה חלק מרצון ה’. אנו רוצים להתפרנס בכבוד ולצורך כך עלינו לחזק את החלק המנטלי, לשאוף הכי גבוה ובעז”ה גם להצליח.
