העסק מדשדש? האם זו המלחמה שגורמת לו להפסיד או שהתוכנית העיסקית שלו בעייתית. התנהלות נכונה בעסק
התקופה הנוכחית מזמנת אתגרים רבים לבעלי עסקים. לאחרונה אנחנו מקבלים הרבה פניות מבעלי עסקים קטנים. להלן דוגמה לשאלה מרכזית שחוזרת על עצמה ומעידה על עוצמת המצוקה.
“יש הרבה יזמים ואנחנו בתוכם שפתחו עסקים בלי שיהיה להם גב כלכלי מאחוריהם ולא היה להם כסף בצד לפני שפתחו את העסק ובפתיחת העסק נוצר מצב שצריך להשקיע המון ואין מאיפה, בנוסף כל מעידה קטנה שלא תכננו לפני כמו קורונה או מלחמה מפילה אותנו יחד עם העסק ואנחנו נמצאים בצוואר בקבוק כל הזמן, האם כדאי להרים ידיים ולסגור את העסק או שיש מה לעשות בעניין?
ובכן, ראשית כל אקדים, שמהנסיון העשיר שלנו בליווי משפחות, הסיבה העיקרית למשקי בית שהסתבכו כלכלית היא: עסק שכשל. מדוע העסק נכשל? מכיוון שלפני פתיחת העסק לא נעשתה בדיקה מעמיקה של התמונה הכוללת מסביב. כל עסק כמו כל משק בית צריך לעשות מאזן מדויק של הכנסות והוצאות. בעסק ישנן הוצאות קבועות כשכירות, חשבונות חשמל, תקשורת וכיוצ”ב, התקשרויות שונות ותשלומים קבועים על שירותים ותוכנות שונות. בנוסף לעסק יש הוצאות שוטפות של דברים משתנים חלקם חוזרים על עצמם וחלקם מגיעים פעם או כמה פעמים בשנה. בנוסף ישנם עסקים עם הוצאות על עובדים, משכורות, תנאים סוציאליים (פנסיה, קרה”ש, דמי הבראה ועוד). לכל בעל עסק חשוב מאד להיות מונח במספרים ופעם בחודש לעשות מאזן ולראות היכן העסק עומד.
בעל חנות מול נותן שירות
ככלל יש לחלק את עולם העסקים לשניים, נותני שירות (פאנית, מנהל חשבונות, יועץ פיננסי וכו’) ובעלי עסקים המחזיקים חנויות. לנותני שירות בדרך כלל אין הוצאות משמעותיות קבועות וקל יותר לחשב ולצפות את העתיד מבחינת ההוצאות. לבעלי עסקים המחזיקים חנויות, מלאי וסחורה יש הוצאות קבועות גבוהות, ובדר”כ גם פחת לא קטן (מוצר שלא הצלחנו למכור או התקלקל), ובהרבה מקרים הוצאות שכר.
כשבאים לבחון את ריווחיות העסק וכיצד לתפעל אותו נכון חשוב להתייחס לשני עקומות. עקומת הטווח הקצר (avc) המשקללת את ההוצאה המשתנה בלבד. ועקומת הטווח הארוך (atc) המשקללת את ההוצאה הקבועה. בהרבה מקרים בעל עסק נמצא בגרעון מדי חודש אך ישנן הרבה הוצאות קבועות שהוא כבר הוציא, ולכן בטווח הקצר (כל עוד שלא צריך להוסיף הוצאות קבועות חדשות) שווה לו כלכלית להמשיך לייצר / להחזיק את העסק. בטווח הארוך לעומת זאת כשישנן הוצאות קבועות חדשות שצריך להוסיף, לפעמים לא כדאי להמשיך לייצר. ולכן חשוב לראות את העסק מכל ההיבטים שלו ולבחון את כדאיות הייצור / החזקת העסק.
רווח גולמי ורווח תפעולי
בעסק יש רווח גולמי ורווח תפעולי. רווח גולמי מתייחס להפרש בין ההכנסה ממכירות לבין עלות המכר.
לדוגמה: מוצר שעלה לי 30 שקלים ומכרתי ב-100 שקלים, הרווח הגולמי הוא 70 ₪. רווח תפעולי, משקלל את עלויות התפעול השונות, כהוצאות קבועות ושוטפות ומוריד אותם משורת הרווח. לאחר מכן יש לחשב את כל ההוצאות סביב מיסוי ורשויות ורק אז מחשבים את ההכנסה נטו. כדי לתמחר נכון חייבים לשקלל את הרווח הגולמי והתפעולי, ושורת הרווח נטו.
הכללים האלו הן אבני היסוד לכל בעל עסק, במידה ולא תיקחו אותם בחשבון תדשדשו בוודאות ותפסידו המון כסף. לא שייך לבחון את ריווחיות וכדאיות העסק מבלי לשקלל את הנתונים האלו.
גם בעל עסק שפתח את העסק בלי לחשב את זה וכעת המלחמה והירידה בלקוחות ובפדיון שבאו בעקבותיה, גרמו לו לחשוב פעמיים. לא צריך לקבל החלטות חפוזות.
ראשית כל, הוא צריך לבחון את כדאיות העסק בטווח הקצר והארוך ובמידה וישנו מחנק תזרימי (הסיבה העיקרית שבגינה עסקים נסגרים) לקחת הלוואה נכונה בצורה מסודרת ומתוכננת, תוך בניית תוכנית עסקית המתבססת על צפי הכנסות הגיוני לפי תנועת לקוחות שתקרה בעז”ה כשהוא יעבוד נכון.
השאלות האלו קיימות תמיד, רק שמלחמות וזמני חירום מעצימות ומשקפות לעסקים רבים את המציאות המדשדשת שהייתה להם עד עכשיו ומציפה את שאלת כדאיות העסק. לא סתם מתנגדים באוצר לחלוקת מענקים כמו בקורונה. הם פשוט ראו עסקים רבים שלא היו ריווחיים והמענקים הצילו אותם, ולא זו מטרת משרד האוצר. לבעל עסק צריך להיות ברור לאיזה כיוון העסק שלו הולך ומדוע, וכיצד ניתן לשפר ריווחיות, בעל עסק שלא יעשה את זה באופן תמידי פשוט מאבד ממונו בידיים.
וכמובן שצריך לזכור שהכל בידי שמים ולבקש רחמים ממי שמפתחות הפרנסה בידיו.
